התפלגות שווי המלאי לפי סיווג כיסוי
כמה כסף שוכב בכל אופק כיסוי? הסיווג אוטומטי: כיסוי = כמות במלאי ÷ צריכה חודשית ממוצעת. פריט עם 30 חודשי כיסוי הוא כסף תקוע; פריט ללא צריכה כלל הוא הגרעין הקשה של המלאי המת. הספים מתכווננים לאופי העסק שלכם בהגדרות.
כמה מזומן תקוע לכם במלאי מת? ניתוח המלאי מסווג כל פריט אוטומטית לפי חודשי כיסוי — פעיל, איטי, מת ועודף — ומציף את הפריטים שדורשים החלטה עכשיו: מה למכור, מה להפסיק להזמין, ומה בסכנת חוסר.
הגרפים בעמוד מוצגים עם נתוני הדגמה — ככה נראה המודול אחרי טעינת קובץ.
כל גרף מגיע עם הסבר ונוסחה — כדי שכל אחד בצוות יבין מה המספר אומר.
כמה כסף שוכב בכל אופק כיסוי? הסיווג אוטומטי: כיסוי = כמות במלאי ÷ צריכה חודשית ממוצעת. פריט עם 30 חודשי כיסוי הוא כסף תקוע; פריט ללא צריכה כלל הוא הגרעין הקשה של המלאי המת. הספים מתכווננים לאופי העסק שלכם בהגדרות.
גיל המלאי חושף את מה שהתחושה מפספסת: פריטים שלא זזו שנה נראים במחסן בדיוק כמו פריטים שנמכרים כל שבוע. ה-Aging מקבץ את השווי לפי הזמן שעבר מאז התנועה האחרונה — ומכוון את סדר העדיפויות של מבצעי חיסול והחלטות רכש.
ניתוח מלאי לא צריך לספור קופסאות — בשביל זה יש ERP. הוא צריך לענות על השאלה הניהולית: כמה כסף תקוע במחסן, ואיפה. מודול המלאי של Dashboardim לוקח את דוח המלאי והצריכה שאתם כבר מפיקים, ומחשב לכל מק״ט חודשי כיסוי, סיווג פעיל/איטי/מת, גיל מלאי וסיווג ABC.
החישוב המרכזי פשוט אבל חושף הרבה: כיסוי = כמות במלאי חלקי הצריכה החודשית הממוצעת. פריט עם 30 חודשי כיסוי הוא כסף שיושב על המדף שנתיים וחצי; פריט ללא צריכה כלל הוא הגרעין הקשה של המלאי המת. הספים מתכווננים לאופי העסק — מה שנחשב איטי במזון הוא מהיר בחלקי חילוף.
התוצאה היא לא עוד דוח מלאי — אלא רשימת פריטים שדורשים החלטה: מה לחסל במבצע, מה להפסיק להזמין, ואילו פריטים ירדו מתחת למלאי הביטחון ומסכנים אספקה ללקוח. גיול המלאי (Aging) מסדר את זה לפי הזמן שעבר מאז התנועה האחרונה, כי פריט שלא זז שנה נראה במחסן בדיוק כמו פריט שנמכר כל שבוע.
סיווג ABC משלים את התמונה מהצד הכספי: אילו פריטים מרכזים את רוב שווי המלאי ולכן מצדיקים בקרה צמודה, ואילו אפשר לנהל ברישול יחסי. יחד עם סבב המלאי השנתי (כמה פעמים המלאי מתחלף) מקבלים מדד יעילות אחד שאפשר לעקוב אחריו לאורך זמן.
המערכת קוראת את קובץ המלאי ישירות מהתיקייה שלכם — מקומית או בתיקייה מסונכרנת — ומחשבת הכל בדפדפן. תוכן הנתונים לא עולה לשרתים שלנו; נשמרת רק מטא-דאטה כמו שם הקובץ ומספר השורות.
אפשר להוסיף הערות מעקב פר-פריט ולסמן פריטים לטיפול, וההערות נשמרות בקובץ נלווה בתיקייה שלכם. כך שגם מעקב ההחלטות נשאר אצלכם, וגם מי שיפתח את הדשבורד מחר יראה למה החלטתם מה שהחלטתם.
פריט שיש ממנו 600 יחידות במלאי, בעלות 40 ₪ ליחידה, נצרך בקצב ממוצע של 5 יחידות בחודש. חודשי הכיסוי הם 600 ÷ 5 = 120 חודשים — עשר שנות צריכה על המדף, ו-24,000 ₪ שיושבים שם. בכל סף סביר הפריט הזה מסווג כמלאי מת.
העלות האמיתית גדולה מ-24,000 ₪. זה כסף שלא מושקע במלאי שכן נמכר, שתופס מקום במחסן, ושבסוף השנה ידרוש הפרשה לירידת ערך. כשמריצים את החישוב הזה על אלפי מק״טים בבת אחת — וזה בדיוק מה שהמודול עושה — מגלים בדרך כלל שאחוזים בודדים מהמק״טים מחזיקים נתח לא פרופורציונלי מהכסף התקוע.
מנהלי מלאי ולוגיסטיקה שצריכים להחליט מה להזמין ומה לחסל, ולא רק לדעת כמה יש. מנהלי כספים שרוצים לראות את המלאי כמו שהוא באמת מופיע במאזן — נכס שחלקו כבר לא שווה את מה שרשום. ומנהלי רכש שרוצים להפסיק להזמין פריטים שכבר יש מהם לשנתיים.
המודול מתאים במיוחד לעסקים עם מאות עד עשרות אלפי מק״טים, שבהם אי אפשר לעבור פריט-פריט ידנית והתחושה מפסיקה להיות מדד אמין.
חודשי כיסוי = הכמות שנמצאת במלאי ÷ הצריכה החודשית הממוצעת. פריט עם 600 יחידות במלאי שנצרך בקצב של 50 יחידות בחודש נמצא ב-12 חודשי כיסוי — כלומר המלאי הקיים מספיק לשנה שלמה בלי לרכוש עוד יחידה אחת.
שני מצבים: פריט שלא נצרך כלל בתקופת המדידה (אפס תנועה), או פריט שחודשי הכיסוי שלו חורגים מהסף שהגדרתם. הסף מתכוונן לפי אופי העסק — מה שנחשב מלאי מת בענף המזון עדיין פעיל לחלוטין בחלקי חילוף.
סבב מלאי = עלות המכר השנתית ÷ שווי המלאי הממוצע, כלומר כמה פעמים בשנה המלאי מתחלף. אין מספר אחד נכון — בקמעונאות מזון מדובר בעשרות, בציוד תעשייתי 2–4 נחשב סביר. המדד המשמעותי הוא הכיוון: סבב שיורד משנה לשנה אומר שהמלאי גדל מהר יותר מהמכירות.
חלוקה של הפריטים לשלוש קבוצות לפי תרומתם לשווי הכולל, על בסיס עקרון פארטו: קבוצה A מרכזת כ-80% מהשווי במיעוט פריטים, B את ה-15% הבאים, ו-C את היתר. המסקנה התפעולית היא שסופרים ובודקים את A בתדירות גבוהה, ואת C אפשר לנהל ברישול יחסי.
מדריכים מלאים עם נוסחה, דוגמה מספרית והספים המקובלים בפועל.