מדדי מלאי

מלאי מת — איך מזהים אותו וכמה הוא באמת עולה

מלאי מת הוא מלאי שאין לו ביקוש: פריטים שלא נצרכו כלל בתקופת המדידה, או שכמות המלאי שלהם מכסה צריכה של שנים קדימה. הוא נראה במאזן כמו נכס, מתנהג בפועל כמו הוצאה, ובעסק ממוצע הוא מהווה בין 5% ל-15% משווי המלאי הכולל.

כ-6 דקות קריאה · עודכן 2026-08-14

מה נחשב מלאי מת — שתי ההגדרות

אין הגדרה חשבונאית אחת למלאי מת, ולכן כל עסק צריך לקבוע לעצמו סף. בפועל משתמשים בשתי הגדרות משלימות, ופריט נחשב מלאי מת אם הוא עונה על אחת מהן.

שתי ההגדרות המקובלות:

  • אפס תנועה — הפריט לא נצרך ולא נמכר ולו פעם אחת בתקופת המדידה (בדרך כלל 12 חודשים אחרונים). זה הגרעין הקשה של המלאי המת, ואין לגביו ויכוח.
  • חריגה בחודשי כיסוי — הפריט כן נצרך, אבל בקצב כל כך איטי שהמלאי הקיים יספיק לשנים. פריט עם 48 חודשי כיסוי אינו "אפס תנועה", אבל 90% מהכמות שלו היא כסף מת לכל דבר.

הנוסחה: איך מודדים

הזיהוי נשען על מדד אחד — חודשי כיסוי — שמתרגם כמות פיזית לזמן. במקום לשאול "כמה יחידות יש לנו", שואלים "לכמה זמן זה מספיק".

חודשי כיסוי = כמות במלאי ÷ צריכה חודשית ממוצעת
  • כמות במלאי — היתרה הזמינה בפועל, אחרי הפחתת כמויות משוריינות.
  • צריכה חודשית ממוצעת — סך הצריכה בתקופה חלקי מספר החודשים בה. 12 חודשים נותנים תוצאה יציבה; 3 חודשים רגישים לעונתיות.

אחרי שלכל פריט יש מספר חודשי כיסוי, מגדירים ספים. סף נפוץ בתעשייה: עד 6 חודשים פעיל, 6–12 איטי, 12–24 איטי מאוד, ומעל 24 מלאי מת. חשוב להדגיש שאלה מספרים להתחיל מהם, לא כללים — בענף המזון פריט עם 6 חודשי כיסוי כבר בבעיה, ובחלקי חילוף לציוד כבד 24 חודשים הם התנהלות תקינה לחלוטין.

דוגמה מספרית: כמה עולה פריט אחד

נדגים על פריט בודד, ואז נראה למה החישוב הזה משנה את התמונה כשמריצים אותו על אלפי מק״טים.

אבל 24,000 ₪ הם רק המספר שרשום. העלות האמיתית כוללת גם את עלות ההחזקה — שטח מדף, ביטוח, ספירות מלאי, ובעיקר עלות ההון: אותם 24,000 ₪ יכלו לממן מלאי של פריטים שכן נמכרים. הספרות המקובלות בספרות המקצועית נעות בין 15% ל-25% משווי המלאי בשנה. בקצה השמרני, הפריט הזה שורף עוד כ-3,600 ₪ בשנה על עצם קיומו.

ועדיין, הנזק האמיתי אינו בפריט אחד אלא בהצטברות. כשמריצים את החישוב על כל שורות המלאי, התבנית שחוזרת כמעט תמיד היא שאחוזים בודדים מהמק״טים מחזיקים נתח לא פרופורציונלי מהכסף התקוע — וזה בדיוק מה שהופך את הטיפול לאפשרי: לא צריך לטפל באלף פריטים, אלא בעשרים הנכונים.

מק״ט 4471 — אטם גומי
כמות במלאי
600 יחידות
עלות ליחידה
40 ₪
שווי מלאי
24,000 ₪
צריכה ב-12 החודשים האחרונים
60 יחידות
צריכה חודשית ממוצעת
5 יחידות

חודשי כיסוי = 600 ÷ 5 = 120 חודשים — עשר שנות צריכה על המדף. הפריט מסווג כמלאי מת בכל סף סביר.

למה קשה לראות את זה באקסל

הנתונים הדרושים כמעט תמיד קיימים — דוח יתרות מלאי מצד אחד, דוח צריכה או מכירות מהצד השני. הקושי אינו בנתונים אלא בכך שהם יושבים בשני קבצים שונים, ושהחישוב צריך לרוץ שורה-שורה על אלפי מק״טים ולהתעדכן כל חודש מחדש.

לכן, בפועל, מה שקורה ברוב העסקים הוא שהשאלה נשאלת פעם בשנה — בדרך כלל כשרואה החשבון שואל על הפרשה לירידת ערך מלאי. אלא שבשלב הזה ההחלטות כבר לא רלוונטיות: אי אפשר להחזיר את הזמן שבו עוד היה אפשר למכור את הפריט במחיר סביר במקום לגרוט אותו.

מה עושים עם הרשימה

זיהוי בלי פעולה הוא רק דוח נוסף. אחרי שיש רשימה מסודרת של הפריטים ושל השווי שתקוע בכל אחד, ההחלטות מתחלקות לארבע:

  • להפסיק להזמין — הפעולה הזולה והמיידית ביותר. פריט עם 120 חודשי כיסוי לא אמור להופיע בשום הזמנת רכש, וזה קורה לעיתים קרובות משהיינו רוצים כשההזמנה אוטומטית.
  • לחסל במבצע — עדיף להחזיר 40% מהערך היום מאשר 0% בעוד שנתיים. הפריטים בגיל הגבוה ביותר הם המועמדים הראשונים.
  • להחזיר לספק או להחליף — בחלק מהחוזים קיימת אפשרות החזרה או המרה שלא מנוצלת פשוט כי אף אחד לא בדק.
  • לגרוט ולהכיר בהפסד — לא נעים, אבל משחרר שטח ומיישר את המאזן עם המציאות. עדיף לעשות את זה בשליטה מאשר לגלות את זה בביקורת.

שאלות נפוצות

כל כמה זמן צריך לבדוק מלאי מת?

אחת לחודש זו תדירות סבירה לרוב העסקים, וזו גם התדירות שבה ממילא מפיקים דוחות מלאי. בדיקה רבעונית מספיקה כשהמלאי יציב, אבל בדיקה שנתית כמעט תמיד מאחרת: עד שהפריט מזוהה, חלון ההזדמנות למכור אותו במחיר סביר כבר נסגר.

מה ההבדל בין מלאי מת למלאי עודף?

מלאי עודף הוא כמות מעבר למה שנדרש באופק תכנון סביר, אבל הפריט עצמו נמכר. מלאי מת הוא מצב חמור יותר — אין ביקוש בכלל, או שהביקוש כל כך נמוך שהוא זניח. לעודף יש בדרך כלל פתרון של האטת רכש; למלאי מת נדרשת החלטת חיסול.

האם פריט עונתי ייחשב בטעות מלאי מת?

זה הסיכון העיקרי בחישוב על חלון קצר. אם מודדים צריכה על שלושה חודשים, פריט חורף ייראה מת בקיץ. הפתרון הוא לחשב את הצריכה הממוצעת על 12 חודשים מלאים, ובעסקים עונתיים במובהק — להשוות לתקופה המקבילה אשתקד ולא לחודש הקודם.

האם אפשר לזהות מלאי מת בלי מערכת ERP?

כן. כל מה שצריך הוא שני נתונים לכל מק״ט: היתרה במלאי והצריכה בתקופה. כל מערכת שמפיקה דוח מלאי ודוח מכירות או צריכה — כולל גיליון אקסל שמתוחזק ידנית — מספיקה לחישוב. מה שחסר בדרך כלל אינו הנתון אלא הכלי שמריץ את החישוב על כל השורות ומעדכן אותו מדי חודש.

עוד במרכז הידע

חודשי כיסוי מלאי
הנוסחה, הספים המקובלים והטעויות הנפוצות בחישוב.
נקודת הזמנה ומלאי ביטחון
שתי הנוסחאות, בחירת רמת השירות, ושלוש הטעויות שחוזרות בכל מפעל.
OTD ו-OTIF
ההבדל בין המדדים, ושלוש ההחלטות שקובעות את המספר.
סיווג ABC ופארטו
הנוסחה, הטעות שהופכת את הסיווג לחסר ערך, ומדיניות לכל קבוצה.
תנודתיות ביקוש וסיווג XYZ
מקדם ההשתנות, מטריצת תשעת התאים, ולמה שני פריטי A דורשים מדיניות שונה.
אמינות ספקים
שלושת הממדים, שלושת התאריכים, ולמה ממוצע האיחור מטעה.
תוכנה לניהול רכש
שתי השכבות, שבע היכולות, ציון ספק משוקלל ומה לבדוק לפני חתימה.
סבב מלאי
הנוסחה, מה נחשב טוב בכל ענף, ולמה המגמה חשובה מהמספר.
מדדי KPI למחסן ולתפעול
ששת המדדים שמכסים כסף, ספקים ושירות — ואיך הם מתחברים לסיפור אחד.
תכנון מול ביצוע בייצור (תפ״י)
שתי הנוסחאות, למה 100% עמידה בכמות אינו בהכרח חודש טוב, וחלון ה״בזמן״ שקובע את המספר.
Book-to-Bill
הנוסחה, מה כל טווח אומר, ולמה היחס חסר משמעות בלי הצבר.
עמידה ביעד AOP
עמידה חודשית מול מצטברת, ומתי מתקנים את התוכנית ולא את הביצוע.
ריכוזיות לקוחות
נתח הלקוח הגדול, CR4 ו-HHI — הספים ומה עושים עם לקוח-עוגן.
צבר הזמנות
מה ההבדל בין צבר לפייפליין, איך קוראים פריסה וגיול, ולמה צבר גדול אינו בהכרח בשורה טובה.
עונתיות בהזמנות
למה החודש שעבר אינו בסיס השוואה טוב, איך משווים לאשתקד, וכמה היסטוריה צריך.
רווח גולמי בהזמנה
הנוסחה ומה נכנס לעלות, למה שיעור אחד לכל התקופה מטעה, ארבע הסיבות לפער מרווח ומלכודת שורות בעלות אפס.
שיעור זכייה בהצעות מחיר
המכנה שקובע את המספר, שני החתכים שחייבים להופיע יחד, ולמה השיעור המדווח גבוה מהאמיתי ב-5 עד 10 נקודות.